Daf 11b
אָמַר אַמֵּימָר וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּא
אָמַר רַב חִסְדָּא הַתּוֹפֵס לְבַעַל חוֹב בִּמְקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִים בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבָּנַן דִּתְנַן מִי שֶׁלִּיקֵּט אֶת הַפֵּאָה וְאָמַר הֲרֵי זוֹ לִפְלוֹנִי עָנִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר זָכָה לוֹ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִתְּנֶנּוּ לְעָנִי הַנִּמְצָא רִאשׁוֹן
Rachi (non traduit)
מי שליקט. ב''ה עשיר שליקט את הפיאה כו' והיינו מקום שחב לעניים:
עֵדִים הַחֲתוּמִין עַל הַגֵּט וּשְׁמוֹתָן כְּשֵׁמוֹת גּוֹיִם מַהוּ אֲמַר לֵיהּ לָא בָּא לְיָדֵינוּ אֶלָּא לוֹקוּס וְלוּס וְהִכְשַׁרְנוּ
Rachi (non traduit)
והכשרנו. בעדי מסירה:
אלא. אחד שהיו חתומין בו לוקוס ולוס:
לא בא לידינו. גט ששמות עובדי כוכבים חתומין בו:
מהו. לאכשורי בעדי מסירה:
ושמותיהן כשמות עובדי כוכבים. ולא ידעינן אי עובדי כוכבים נינהו או ישראל:
עדים החתומין על הגט. ומא''י בא דהא לא קאמר ממדינת הים:
Tossefoth (non traduit)
עדים החתומים על הגט ושמותיהן כו'. פי' מי אמרי' דישראל נינהו וכשר לר''מ או בעדי מסירה לרבי אלעזר דלא תלינן להו בעובדי כוכבים אלא א''כ ידוע בודאי שהן עובדי כוכבים דלא שכיחי מלתא שיחתמו עובדי כוכבים בגיטין או דלמא כיון דשמותיהן כשמות עובדי כוכבים חיישינן שמא עובדי כוכבים נינהו ולא מתכשרי אפי' בעדי מסירה לרבי אלעזר ואפי' לר''ש דהא לא מכשיר אלא בשמות מובהקין והכא הם שמות שאין מובהקין דהא מספקינן אי עובדי כוכבים הם אי לאו ובשמות מובהקין ליכא לספוקי דפשיטא דעובדי כוכבים הן דהא בכל דוכתי לא חיישי' דלמא אתו למיסמך עלייהו וקאמר לא בא לידינו אלא לוקוס ולוס והכשרנו משום דהוו שמות מובהקין ולא את ולמיסמך עלייהו כר''ש אבל בשמות שאין מובהקין דלאו ודאי עובדי כוכבים נינהו חיישינן וקא פריך מגיטין הבאין ממה''י כו' וקס''ד דהא דקתני שרוב ישראל שבחו''ל שמותיהן כשמות עובדי כוכבים לא להכשיר דוקא במדינת הים קאתי אלא נותן טעם לדבר דרגילות הוא דמסקי ישראל בשמות עובדי כוכבים שהרי בח''ל רובן כשמות עובדי כוכבים הילכך בא''י נמי אין לחוש שמא עובדי כוכבים הן דאין רגילות לחתום עובדי כוכבים בגיטין ומשני דוקא בבאין מחו''ל קמכשרי. כן נראה לר''י:

וְדַוְקָא לוֹקוּס וְלוּס דְּלָא שְׁכִיחִי יִשְׂרָאֵל דְּמַסְּקִי בִּשְׁמָהָתַיְיהוּ אֲבָל שְׁמָהָתָא אַחֲרִינֵי דִּשְׁכִיחִי יִשְׂרָאֵל דְּמַסְּקִי בִּשְׁמָהָתַיְיהוּ לָא
Rachi (non traduit)
ודוקא לוקוס ולוס. ששמות מובהקין הן ולא אתי למיסמך עלייהו:
אֵיתִיבֵיהּ גִּיטִּין הַבָּאִים מִמְּדִינַת הַיָּם וְעֵדִים חֲתוּמִים עֲלֵיהֶם אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶן כִּשְׁמוֹת גּוֹיִם כְּשֵׁירִין מִפְּנֵי שֶׁרוֹב יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ שְׁמוֹתֵיהֶן כִּשְׁמוֹת גּוֹיִם
Rachi (non traduit)
אע''פ ששמותיהן כשמות עובדי כוכבי' כשרים. ואפי' בלא עדי מסירה וכל שכן בעדי מסירה דלא מחזקינן להו אלא בישראל לפי שרוב ישראל שבחו''ל כו' ואת אמרת לוקוס ולוס דוקא:
הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא מִפְּנֵי שֶׁרוֹב יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ שְׁמוֹתֵיהֶן כִּשְׁמוֹת גּוֹיִם
Rachi (non traduit)
התם כדקתני טעמא. וכי א''ר יוחנן בא''י דאין רוב שמותיהן כשמות עובדי כוכבים הילכך מספקינן דילמא עובדי כוכבים נינהו ופסולין ואפילו בעדי מסירה כרבנן דמתני':
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי כִּי מַתְנִיתָא בְּעָא מִינֵּיהּ וּפְשַׁט לֵיהּ מִמַּתְנִיתָא
Rachi (non traduit)
ואיכא דאמרי כי מתניתא בעא מיניה. גיטין הבאין ממדינת הים ושמותיהן כשמות עובדי כוכבים מהו:
ופשט ליה. ר' יוחנן ממתנית' דכשירין דבחזקת ישראל נינהו מפני שרוב ישראל שבחו''ל שמותיהן כשמות עובדי כוכבים:
מַתְנִי' הָאוֹמֵר תֵּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי וּשְׁטַר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי אִם רָצָה לַחֲזוֹר בִּשְׁנֵיהֶן יַחְזוֹר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר
Rachi (non traduit)
מתני' רצה לחזור בשניהם. קודם שהגיע ליד האשה והעבד:
יחזור. ואין השליח יכול לזכות בהן לצרכו דחוב הוא להן כדמפרש לקמיה:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּגִיטֵּי נָשִׁים אֲבָל לֹא בְּשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים לְפִי שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו
Rachi (non traduit)
וחכמים אומרים בגיטי נשים. יכול לחזור אבל לא בשחרור:
שזכין לו כו'. וזכה בהן השליח לצרכו:
Tossefoth (non traduit)
בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים. בירושלמי בעי הגע עצמך היה עבדו של קצין הרי חובה הוא לעבד הרי שהיתה אשתו של מוכה שחין הרי זכות הוא לה לית לך אלא כהדא אילו המוכר עבדו שלא מדעתו שמא אינו מכור אילו המגרש אשה שלא מדעתה שמא מגורשת היא פירוש על ידי אחר העבד נמכר על כרחו ואין האשה מתגרשת על ידי אחר בעל כרחה:
שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ רַשַּׁאי וְשֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ רַשַּׁאי
Rachi (non traduit)
שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי. הילכך כי משחרר ליה לא מפסיד ליה מזונות דבלאו הכי נמי אי בעי לא זיין ליה אבל שלא לזון את אשתו אינו רשאי הלכך כי מגרש לה מפסיד לה מזוני:
אָמַר לָהֶם וַהֲרֵי הוּא פּוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פּוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ אָמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָינוֹ
Rachi (non traduit)
והלא הוא פוסל את עבדו. בגט זה:
מן התרומה. אלמא חוב הוא לו:
אמרו לו מפני שהוא קניינו. האי דמיפסל בגיטא מן התרומה מפני שהוא קניינו דכהן עד עכשיו וכי משחרר ליה לאו קניינו הוא ובגמרא מפרש מאי קאמר:
גְּמָ' יָתֵיב רַב הוּנָא וְרַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה וְיָתֵיב רַבִּי יִרְמְיָה וְקָא מְנַמְנֵם וְיָתֵיב רַב הוּנָא וְקָאָמַר שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבָּנַן הַתּוֹפֵס לְבַעַל חוֹב קָנָה
Rachi (non traduit)
גמ' ש''מ מדרבנן. דאמרי שהשליח יתפוס השטר לצורך העבד ואע''ג דבעל קמהדר ביה ואינו עוד שלוחו ותפיסה בעלמא הוא בע''כ:
התופס לב''ח. אדם מן השוק שתופס מטלטלי בנכסי ראובן לצורך שמעון שהוא בעל חוב קונה:
Tossefoth (non traduit)
יתיב רב הונא ורב יצחק קמיה דר' ירמיה. אר''ת דאין זה רב הונא שמזכיר סתם בכל הש''ס דאותו היה גדול הרבה מר' ירמיה ולא הוה יתיב קמיה ועוד דקרי להו דרדקי ור' ירמיה חבירו של ר' זירא וקטן ממנו כדאמר בנדה (דף כג.) בעי מיניה ר' ירמיה מר' זירא כו' עד כאן הביאו רבי ירמיה לר' זירא לידי גיחוך ולא גחך ור' זירא תלמידו של רב יהודה כדאמרינן דהוה מישתמיט מרב יהודה משום דבעי למיסק לארץ ישראל ושמואל שהיה רבו של רב יהודה היה צריך לו לרב הונא כדאמר בריש פירקין (גיטין דף ה.) בעא מיניה שמואל מרב הונא ב' שהביאו גט כו' ובחולין פ''ק (דף יג.) בעא מיניה שמואל מרב הונא מניין למתעסק בקדשים כו':
שמע מינה התופס לבעל חוב קנה. תימה לר''י אפילו אי תופס לבעל חוב קנה היינו משום שהוא שליח וקונה אפילו בע''כ לפי שהוא חייב כאילו תפס הוא עצמו אבל כאן אפי' העבד עצמו אינו יכול לעכב את האדון מלחזור בו אם היה נותן גט שחרור לדעת כן שלא ישתחרר בקבלה זו כי אינו חייב לשחררו אם כן למה יעכב המקבל את האדון מלחזור כיון דהשתא ס''ד דהאומר תנו לאו כזכי דמי ועוד מה חייב האדון לעבד דחשיב ליה תופס לב''ח ואי חשיב משום דעבד ליה נייח נפשיה כמו שפר''ת לקמן על מילתא אחריתא אם כן היכי חשיב ליה חב לאחרים ונראה לר''י דחשיב קצת חוב משום דעבד ליה נייח נפשיה ומ''מ חשיב ליה חב לאחרים שהרי אינו חייב לו האדון כלום והכי פירושו בשלמא אי תופס לבע''ח קנה אין תימה אם גם כאן קנה בקבלה זו לענין שלא יוכל לחזור דמשום דעבד ליה נייח נפשיה רוצה הוא שיהיה בעל חוב בכך שיוכל לעכבו מלחזור ואע''פ שלא נתכוון לכך המקבל דעתו הוא לקבל כמו שרוצה האדון אבל אם התופס לבעל חוב לא קנה כל שכן זה שאינו ב''ח אלא דעבד ליה נייח נפשיה שיוכל האדון לחזור בו:
אֲמַר לֵיהּ רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף וַאֲפִילּוּ בִּמְקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִים אָמַר לֵיהּ אִין
Rachi (non traduit)
ואפי' במקום שחב לאחרים. לשון שאלה הוא ונשמע מיניה נמי דאפי' במקום שחב התופס הזה בתפיסתו זאת ללוי דהוה ליה נמי בעל חוב דראובן ותופס זה שקדם ותפס לצורך שמעון מפסיד את לוי ותימא נמי קנה דהא מתני' נמי שליח זה תופס לעבד וחב לבעלים:
אַדְּהָכִי אִיתְּעַר בְּהוּ רַבִּי יִרְמְיָה אֲמַר לְהוּ דַּרְדְּקֵי הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַתּוֹפֵס לְבַעַל חוֹב בִּמְקוֹם שֶׁחָב לַאֲחֵרִים לֹא קָנָה וְאִם תֹּאמַר מִשְׁנָתֵינוּ
Rachi (non traduit)
ואם תאמר משנתינו. הא שמעינן ממתני' דקנה:
Tossefoth (non traduit)
התופס לב''ח במקום שחב לאחרים לא קנה. אפילו עשאו שליח כדמוכח בפ' הכותב (כתובות דף פד:) גבי יימר בר חשו דאמר ליה לשלוחיה כו' ודלא כפירוש רש''י דפי' בפ''ק דב''מ (דף י.) דבעשאו שליח לכ''ע קנה דאין חילוק דאפילו לא עשאו שליח שלוחו הוא דזכייה מטעם שליחות כדמוכח בפ''ק דב''מ (דף י:) ובפ' אין בין המודר (נדרים דף לו:) וא''ת דהכא קאמר ר''י התופס לב''ח במקום שחב לאחרים לא קנה ובפרק קמא דב''מ (דף י.) קסבר המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו והא בהא תליא כדאמר התם רב נחמן ורב חסדא דאמרי תרוייהו לא קנה מ''ט הוי תופס לב''ח במקום שחב לאחרים וי''ל דר' יוחנן מחלק בין מציאה לב''ח דשאני מציאה דמגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה:
כָּל הָאוֹמֵר תְּנוּ כְּאוֹמֵר זְכוּ דָּמֵי
Rachi (non traduit)
כאומר זכו דמי. ואין זה כשאר תופס אלא בעל עשאו שליח לזכות בו ואע''פ שהעבד לא ידע זכין לאדם שלא בפניו:
Tossefoth (non traduit)
כל האומר תנו כאומר זכו דמי. וא''ת והא ר' יוחנן לית ליה תן כזכי דקאמר בפ''ק דב''מ (דף י.) המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו וא''ת משנתינו דקאמר תנה לי ולא אמר זכה לי ותירץ ר''ת דדוקא היכא דדעת אחרת מקנה אותו אמרינן תן כזכי ולא במציאה וא''ת למ''ד (לקמן גיטין דף יג:) דלא תקון מעמד שלשתן אלא בפקדון מה הוצרכו לתקן מעמד שלשתן דאמר בפירקין דהוי הלכתא בלא טעמא תיפוק ליה משום דתן כזכי ויש לומר דהוצרכו לתקן במעמד שלשתן דקני אפילו אין הפקדון ביד הנפקד שהניח הפקדון ביד אחרים או שיקנה אפי' בע''כ של נפקד כמו שאפרש לקמן בע''ה (שם ד''ה גופא) דקנה נמי בע''כ ואם תאמר ומתני דלקמן (שם.) תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה ומוקי לה רב זביד ' במעמד ג' ואמאי לא מפרש טעמא דמתני' משום דתן כזכי ואור''ת דתן לא הוי כזכי אלא כשמוסר לו הדבר מיד ליד ומתני' לא משמע דמיירי בהכי וניחא השתא ההוא דבבא מציעא גבי מציאה והוצרכו נמי לתקן מעמד שלשתן דקנה אע''פ שמופקד בידו מקודם לכן אף ע''ג דהתם לא הוי תן כזכי ועוד פי' ר''ת דשיחרור עבד הוי כעין מלוה דאמרי' בה תן והולך כזכי אע''ג דבמתנה לא הוי כזכי דשחרור אי לאו דעבד ליה נייח נפשיה לא הוה משחרר ליה משום הכי חשיב כחוב דאמרינן ביה תן כזכי ומדקדק ר''ת דיש חילוק בין מתנה למלוה דתנינן לקמן (גיטין דף יד.) הולך מנה לפלוני שאני חייב לו תן מנה לפלוני שאני חייב לו וכן בפקדון חייב באחריותו ואם בא לחזור אינו חוזר אלמא בחוב הוי הולך כזכי וגבי מתנה פסקינן בהדיא בסוף פירקין כר''ש הנשיא דהולך לאו כזכי וכן בריש השולח (לקמן גיטין לב:) אמר שליח מתנה כשליח הגט והולך לאו כזכי וכיון דהולך לאו כזכי תן נמי לאו כזכי דאי הוי כזכי במתנה כמו גבי מלוה ופקדון אמאי תנן תן דכיון דכבר אשמועינן דאפילו הולך כזכי כ''ש תן כזכי דאפי' במתנה הוי כזכי ור''י הביא ראיה מתוספתא דקתני בהדיא תן מנה לפלוני שאני חייב לו או פקדון שיש לו בידי וכן הולך כו' אינו חוזר וחייב באחריותן תן מנה זה לפלוני תן שטר מתנה זו לפלוני או הולך כו' רצה לחזור יחזור זכה מנה זו לפלוני התקבל מנה זו לפלוני רצה לחזור לא יחזור אלמא תניא בהדיא דבמתנה לא הוי תן כזכי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source